"האם המדינה מאבדת את החינוך?": כנס בוגרי בית ספר למנהיגות חינוכית 2007

"האם מדינת ישראל מאבדת את החינוך?"- מלווים בשאלה נוקבת זו, השתתפו כ-250 אנשים בכנס השנתי של בוגרי בית ספר למנהיגות חינוכית.
 
כנס הבוגרים נערך במרכז הכנסים 'וואהל סנטר', שליד אוניברסיטת בר אילן, ואירח את עמיתי ובוגרי בית ספר למנהיגות חינוכית יחד עם נציגים בכירים ומומחים מתחום החינוך בארץ.
במסגרת כנס שנתי זה, שנערך השנה בחודש מאי, דנו המשתתפים בסוגיות יסוד בתחום החינוך. השנה יוחד הכנס לנושא "האם המדינה מאבדת את החינוך?"

מה בין עסקים לאחריות חברתית
פרופ' אנדרס אספלינג משבדיה, יו"ר "היוזמה הבין לאומית למנהיגות עולמית אחראית"
(GRLI) הפועלת בשיתוף פעולה עם האו"ם, פתח את הכנס. פרופ' אספלינג, אשר הוזמן במיוחד להרצות בכנס זה, דן בהרצאתו בחינוך לאחריות חברתית-ארגונית באמצעות חיבור בין ארגונים עסקיים, ארגונים חינוכיים ועולם האקדמיה. במהלך ההרצאה הסביר פרופ' אספלינג, כיצד הוא ושותפיו שמו להם למטרה לקדם את האחריות החברתית בקרב ארגונים עסקיים בקהילה האירופית וברחבי העולם, והרצאתו זכתה לתגובות נלהבות. יונתן גלסר (מחזור ד'), יזם חברתי הגיב לדבריו: "ההרצאה של פרופ' אספלינג לימדה את כולנו שיעור חשוב נוסף. לא די באמירות, אלא יש לחבר בין החזון למעשה. על כולנו לדעת כי לכל אחד מאתנו אחריות חברתית כלפי הזולת, כלפי האחר".

מקרבים את הפריפריה להשכלה הגבוהה
"מוסכם על כולנו כי יש לקחת את הטיפול בנוער בסיכון כמשימה של ממש, תחת קורת גג אחת בדמות מִנהלת מסודרת שתרכז ותחלק את המשאבים – ויפה שעה אחת קודם." כך סיכם מנחם (מנדי) רבינוביץ (מחזור י'), מנהל תיכון ומכללה 'הדסה נעורים', שהנחה את הפאנל בנושא 'נוער בסיכון בישראל'. במסגרת הפאנל, פורטו המשאבים הרבים המוקדשים למטרה זו, וכן אופן חלוקתם, והוצגה הנחה המבוססת על מחקרים שלפיה הגיל הצעיר הוא הכדאי ביותר להשקעה.
נושא נוסף שנדון בכנס, במסגרת אחד הפאנלים,  הוא הנגישות להשכלה הגבוהה. מדבריו של יובל עברי, עמית מחזור י"ד, ממארגני הפאנל: "הפאנל ביקש להראות כי מצוינות אקדמית אינה עומדת בסתירה עם מתן שוויון הזדמנויות אקטיבי, ועם הגדלת הנגישות להשכלה לקבוצות חזקות פחות בחברה הישראלית. קיבלנו תגובות חיוביות מאוד מהמשתתפים בפאנל, ורבים ציינו כי אין מתאים ממכון מנדל למנהיגות בכדי להרים על נס את נושא קירוב הפריפריה לתחום ההשכלה הגבוהה".

לא רק מדברים חינוך
את הפאנל בנושא 'סטנדרטים בחינוך' הנחה אייל שאול, עמית מחזור י"ד. לטענתו "תכנית הסטנדרטים בחינוך שנולדה בארצות הברית אינה מתאימה כפי שהיא למדינת ישראל ויש לבצעה באופן מבוקר." בפאנל, שהתמקד בוויכוח הנוגע ליתרונות, למחיר ולהיתכנות של הטמעת סטנדרטים בחינוך, יצא ד"ר עמי וולנסקי, חוקר ומרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב ובמכון מנדל למנהיגות בקריאה: "יש להרחיב את תכנית הסטנדרטים גם למדידה של איכות הוראה, יצירתיות, חשיבה עצמאית, אקלים בית ספרי וכמובן – ניהול".
בבד בבד עם הגדרת הסטנדרטים המתאימים לתכנית הלימודים בישראל יש לתת את הדעת גם לשאלה בידי מי האחריות לעיצוב המשמעויות הערכיות של תכנית הלימודים? בכך עסק פאנל נוסף בנושא 'חינוך ערכי'. השתתפו בו מנהלי בתי ספר ואנשי מטה במשרד החינוך, האמונים על עיצובם הערכי של תכני הלימוד ומשתתפי הפאנל כמו גם הנוכחים, עסקו בשאלות הקשורות למקומם של ערכים בתכנית הלימודים ולחינוך ערכי.

שאלה של תקציב?
על הפרטת החינוך בעידן הגלובליזציה וצמצום מעורבות הממשלה, שהקיצוץ במערכת החינוך הוא רק אחד ממאפייניה, דנו המשתתפים בפאנל "הפרטה בחינוך". הפאנל עסק בשאלת ההפרטה, והדיון התמקד בעיקר בסוגיית המכרזים ובהשלכותיה של השיטה: "תהליך מכרוז פרויקטים חינוכיים טומן בחובו פגיעה בתנאי העסקתם של עובדי הוראה ופגיעה אפשרית באיכות הפרויקט המבוצע" סיכם איתן מורן, עמית מחזור ט"ו, שהנחה את הפאנל. נייר העמדה של איתן מורן, הוצג בספריה הוירטואלית של מכון מופ"ת, כסוקר באופן ביקורתי ביטויים שונים של הפרטה בחינוך, ובוחן את המתח בין תהליך ההפרטה לבין מטרות היסוד של מערכת החינוך בישראל:
סוגיית התקציבים במערכת החינוך נדונה גם במסגרת הפאנל שעסק בנושא שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך – שהיה אחד הפאנלים המרתקים בכנס. כולם מדברים על מדיניות של שילוב, אולם נשאלת השאלה מהו בדיוק אותו שילוב שמשרד החינוך חרט על דגלו, איך מיישמים זאת כשמדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, ומדוע הדבר כה קשה לביצוע ויישום?

מהו מקום החינוך בשיח התקשורתי בישראל
אחד הפאנלים בכנס עסק בשאלות כיצד נראית מערכת החינוך בתקשורת, ואם אנשי תקשורת צריכים לקדם תכנית לסדר יום בתחום החינוך. אבינועם מגן, דובר משרד החינוך, עמד על הפער בין אופייה של התקשורת המאופיינת בעבודה שטחית ומהירה לבין העבודה העמוקה וארוכת הטווח המאפיינת את מערכת החינוך. מאידך, "תפקידו של איש תקשורת הוא לא לחנך, אלא לדווח על מחדלים." כך טענה אשת התקשורת יעל דן לגבי סוגיית המתח המתמיד שבין ה'מעניין' השבוי בתביעת הרייטינג לבין נושא שאינו "סנסציוני דיו". הפרשן הכלכלי, נחמיה שטרסלר, טען שקיים גבול עמום בין פרשן לבין עיתונאי המדווח מהשטח, ועורך קול ישראל, אריה גולן, דיבר על הפער בין החינוך ב"שטח" לבין הצגתו בראי התקשורת.

אפילוג
חלקו האחרון של הכנס הוקדש למושב לזיכרו של מיכאל גל ז"ל, מנהל בית ספר למנהיגות חינוכית בשנים 1997-1992. כמה מבוגרי בית ספר למנהיגות חינוכית ספרו על דמותו, על יכולתו המיוחדת לקשור בין רעיונות גדולים לבין הפרטים הקטנים שבשטח, על ההערכה המיוחדת שזכה לה במערכות השלטוניות ועל כך שליווה את בוגרי התכנית אף ממיטת חוליו. 
ההרצאה האחרונה הייתה של העיתונאי דן מרגלית, על הקשר בין חינוך, פוליטיקה ומנהיגות, ומנהיגות מוכוונת חזון.
לאחר יום דיונים ארוך ומרתק,  חתם את הערב הזמר מתי כספי במופע: "אנטימתי"– לקול שירתם של הבוגרים הרבים שנכחו במקום עד לשעת לילה מאוחרת.
העניין בכנס ובתכניו היה רב, כך לדוגמא, נספרו באתר האינטרנט של מכון מנדל למנהיגות, למעלה מששת אלפים "הורדות" של קובץ ניירות העמדה שנכתבו והוצגו על ידי עמיתי ובוגרי בית ספר למנהיגות חינוכית בכנס.

לעיון בקובץ תקצירי ניירות העמדה, נא ללחוץ כאן