בסיור סוף השנה של מכון מנדל למנהיגות, הדרימו העמיתים עם הסגל לקהילות שונות בנגב כדי לבחון את המקום של חזון וזהות חינוכיים בעולם המעשה. שכן הדרישה לחשוב "בגדול" מעבר למטרות של "הכאן והעכשיו", ובחינת שאלות הקושרות את השפעת החזון על המעשה ולהיפך - הן התשתית לחשיבה ולעשייה במכון מנדל למנהיגות.

העמיתים שסיירו בקבוצות קטנות ונפגשו עם מובילי שינוי חינוכי וחברתי, התמודדו עם מגוון שאלות שהעסיקו אותם במהלך השנה ומצאו את ביטוין תוך כדי הסיור: מה מקום החזון במעשה? מהם הערכים, הלחצים, האילוצים, הדילמות וכד' המשפיעים על הגשמת החזון בעולם המעשה? מה מקומם של הלימוד המקדים כמו גם הניסיון בהובלת השינוי? מי הם ההוגים ואנשי המחקר הרלוונטיים להמשגת החזון? ומה הם המקרים הדומים ששימשו להם השראה?

בסיור פגשו העמיתים סוגים שונים של תפיסות חזון ומעשים בשלוש זירות גיאוגרפיות וחברתיות:
בירוחם - מקום שהשינוי המתרחש בו מגלם מגוון דילמות הקשורות בהובלת שינוי מקומי; במצפה רמון - מקום בו צומחות מגוון רחב של יוזמות פרטניות המעלות שאלות רבות על אודות שינויים קהילתיים רחבים; בבאר שבע - שם נחשפו העמיתים לתהליך של יצירה והובלת שינוי תרבותי-מוזיקלי.
  
בירוחם נפגשו עמיתי המכון עם ראש העירייה, עמרם מצנע, ששוחח על האתגר בהובלת שינוי ברמה המוניציפאלית, ועם מובילי יוזמות חינוכיות במערכת החינוך הממלכתית, הממ"ד והחינוך הבלתי פורמאלי. בממסגרת הפגישות בירוחם דנו העמיתים בסוגיות של "אינטגרציה מול בידול", הובלת שינוי, האתגרים של החינוך היהודי בחברה הישראלית ואתגרי יצירה תרבותית של צעירים.

אף במצפה רמון סיירו העמיתים בקבוצות קטנות כדי ללמוד מקרוב על תהליכים חברתיים וחינוכיים ברמת המיקרו והמאקרו של היישוב. במסגרת זו הם נפגשו עם פלורה שושן ראש מועצת מצפה רמון ועם ראש הישיבה התיכונית לחינוך סביבתי. הם למדו מקרוב על יוזמות אישיות של יזמים כגון עמותת "קשת", עמותת תושבים במצפה רמון ו"צל מדבר", מיזם לפיתוח יזמות חברתית סביבתית בקרב צעירים ונוער תושבי הנגב.

בנוסף, הם שמעו על אתגרי מנהיגות בנגב מפיהם של שני בוגרי מנדל – ערן דורון, מנהל שותפות 2000 ותיירות רמת נגב–קולורדו, ועו"ד ינקל'ה שטיינברג, מנהל מרכז מנדל למנהיגות בנגב.

לקראת סוף הסיור, ביקרו העמיתים בבאר שבע, בירת הנגב, שם האזינו לדבריהם של פרופ' ניסים קלדרון ודוד פרץ בנושא מנהיגות, יזמות ושינוי בתחום התרבות והמוזיקה.

בהכנה לקראת הסיור קיבלו העמיתים טקסט של פרופ' סימור פוקס ז"ל על חזון ומעשה. בסיכומו של סיור, נמצא כי דבריו של פרופ' פוקס מצאו את ביטויים בשאלות, בדיונים ובתשובות שהועלו במהלך הסיור ואף לאחריו:
"חזון הוא ישות תוססת.... הוא במהותו דינאמי וגמיש כאחד. אין מדובר כאן ב"אני מאמין" או בהצהרת כוונות, שלעיתים קרובות מובילות לקביעה נוקשה וסטאטית. חזון הוא יותר מאשר מטרה.... חזון חינוכי צריך לתת תשובות לשאלות ספציפיות, כמו: מי יהיו בוגרי בית ספר מסוים, מחנה מסוים או כל ארגון חינוכי אחר? מה יבינו ובמה יאמינו? כיצד יתנהגו בעתיד? מה ידעו לעשות? באיזה אופן יוכלו לתרום לקהילה? אילו תכונות שהן מהותיות לאותו חזון דרושות להם כדי להמשיך לצמוח וללמוד?"
(מתוך: פרופ' שלמה (סימור) פוקס, חזון שבלב,  2000, בהוצאת קרן מנדל).

לקריאה נוספת על חזון ומעשה, ניתן לקרוא בספרו של פרופ' שלמה (סימור) פוקס "חזון שבלב"