חדשות מסכוליון: על דת המקום, דעת ומכאוב
"סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות", מרכז חלוצי במכון למדעי היהדות ע"ש מנדל באוניברסיטה העברית, שואף ליצור קהילה אקדמית פעילה העוסקת בדיאלוג אינטלקטואלי ותרבותי רב-תחומי, שהשפעתו חורגת מתחום מגדל השן. קבוצות המחקר של סכוליון עורכות מחקרים המציגים שיטות מחקר מקוריות, ומאירות זוויות חדשות בנושאים הנחקרים – בהקשרים היהודיים והכלליים שלהם.
"על דת המקום ודת הקהל"
בשלוש השנים החולפות דנה קבוצת המחקר "על דת המקום ודת הקהל" בשאלה האם חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה היה אכן קו פרשת מים בהיסטוריה היהודית, אירוע בעל חשיבות מהותית ליהדות ולעם היהודי.
מקורות מסורתיים והיסטוריוגרפיות מודרניות כאחד שיערו שחורבן המקדש השפיע השפעה עצומה על כל העולם היהודי, וגרם להפיכת היהדות מדת בהנהגת כוהנים, המרוכזת במקדש ובעיר ירושלים, לדת מבוססת בתי-כנסת בהנהגת רבנים וללא מוקד גיאוגרפי שהוא. עם זאת, מחקרים מודרניים על היהודים והיהדות בעת העתיקה מצאו ראיות לשינוים עצומים שהתרחשו בעולם היהודי עוד לפני חורבן המקדש. יתרה מזו, אף שבמאות לאחר החורבן אכן התרחשו שינויים ביהדות, בהחלט יתכן שהחורבן אינו הסיבה להם, או לפחות לא הסיבה היחידה, ואפשר ליחסם לגורמים אחרים כמו לעליית הנצרות במאה הראשונה.
זוויות מנוגדות אלה היו הבסיס לדיונים בכנס בין-לאומי שארגנה קבוצת המחקר וכותרתו: "האמנם פתחה 70 לספירה עידן חדש? על יהודים ויהדות לפני החורבן ואחריו". במהלך שלושת ימי הכנס, שנערך בינואר 2009, בחנו חברי הקבוצה וחוקרים אחרים מתחומי ההיסטוריה, הארכיאולוגיה, התיאולוגיה והסוציולוגיה את ההוכחות הקיימות בשדות המחקר שלהם בניסיון ליצור תמונה רחבה יותר של הסוגיות: מה השתנה לאחר החורבן, ובאיזו מידה נבעו השינויים מקטסטרופה זו?
"מהכנס לא עלה קול אחיד," סיכם חבר הקבוצה פרופ' דניאל שוורץ. "התשובות וההוכחות הניבו 'תיק מעורב' של מסקנות." בחלק מהתחומים אישרו הראיות את העמדה המסורתית, שלפיה לחורבן היתה השפעה משמעותית על מסלול ההתנהלות של היהדות מאז, ואילו ראיות מתחומי מחקר אחרים מעלות מסקנות הפוכות.
ההרצאות שהוצגו בכנס, המוכיח שאפשר להשיג התקדמות מחקרית טובה יותר כשמתמקדים בסוגיות נפרדות ולא בהכללות גורפות, עתידות להתפרסם באסופה בעריכת קבוצת המחקר.
"סדנת דעת ומכאוב"
קבוצת המחקר "דעת ומכאוב" ערכה סדנה בין-לאומית שכותרתה "פרספקטיבות על כאבים". חוקרים מתחום מדעי היהדות, הרפואה, הנוירולוגיה, האנתרופולוגיה, הפילוסופיה, ההיסטוריה, האמנות והמוסיקה דיברו על כאב מנקודת מבטם המחקרית. ראויים לציון משתתפי הכנס מהפקולטה לרפואה בירושלים - שכן הדיונים בין החוקרים ממדעי הרוח לאנשי מדעים המדויקים היו ערים ומעוררי מחשבה. כחלק מהמדיניות שנקבעה, לא הירצו חברי הקבוצה, שכן מטרת הסדנה היתה ללמוד וליצור גישה בין-תחומית, ברוח סכוליון.
סכוליון - המרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, במכון למדעי היהדות ע"ש מנדל באוניברסיטה העברית בירושלים, תומך בשלוש קבוצות מחקר מדי שנה. כל קבוצה, שחברים בה שמונה חוקרים - ארבעה חוקרים בכירים וארבעה תלמידי מחקר - דנה בנושא ספציפי בתחום מדעי היהדות, ומשתמשת בשיטות מחקר ובזוויות ראייה שונות שכל חוקר מביא מהדיסציפלינה שלו. גישה זו של שיתוף פעולה מיועדת להניב תובנות ומחקרים מקוריים יותר מתוצאות מחקרים שהיו החוקרים משיגים לבדם.
פרופ' שוורץ מתאר את סכוליון כמוקד לפעילות וליצירתיות מתמדת. כדי להמחיש את טענתו הוא מספר על אחת מחברות קבוצת המחקר שלו, שהחוויה היתה בעבורה גורם כה ממריץ עד ש"למרות תינוק חדש ובן זוג השוקד על הדוקטורט שלו ביפן, היא כותבת פרקים לדוקטורט שלה בזמן שיא".
למידע נוסף על אודות סכוליון נא להקיש כאן