חזון חינוכי דור 2.0
"אתם לא יכולים לעשות הכול, אז במה אתם מתכוונים לעסוק בצורה רצינית?" זו היתה השאלה המאתגרת שהפנה פרופ' דניאל פקרסקי, למנהיגות הבכירה של עשר קהילות יהודיות בקליווולנד. "ועידת הפסגה לחזון חינוכי", כנס הפתיחה בחסות משותפת של המרכז לחינוך יהודי בקליוולנד וסיגל קולג' ללימודי יהדות, נועד לבחון שבע שנים של הצלחות ואתגרים הכרוכים בפעילות לחזון חינוכי בקהילות היהודיות בקליוולנד, ולהכין את הקרקע לפעילות העתידית.
נוכח מספרן הרב של קהילות יהודיות בקליוולנד העוסקות כבר כיום בניסוח חזון חינוכי ובפעילות ליישומו, התמקדה ועידת הפסגה בלקחים שנלמדו מהפעילות בשטח, בשמירה על המומנטום, בדרכים להעברת החזון למעגל הרחב של החברים בקהילה, ובהבדלים בין הערכה מוכוונת-חזון לבין הערכת תכניות.
פרופ' פקרסקי, שנשא את ההרצאה המרכזית בכנס, וציטט את השקפת קרן מנדל, קרא שוב ושוב למנהיגי הקהילות להיצמד לחזונות חינוכיים ברורים, משותפים ומעוררי השראה. חזונות אלה משמשים בסיס לתכנון חינוכי מתמיד, להערכה אפקטיבית ומסייעים למוסדות לבחור בחירות קשות ולפעול בהתמדה נוכח קשיים. דבריו של פרופ' פקרסקי היו רלוונטיים מתמיד נוכח המשבר הפיננסי העולמי המשפיע גם על הקהילה היהודית.
חלק ניכר מההרצאה הוקדש להערכה מוכוונת-חזון. אכן, מדידה במספרים מוחלטים תמיד חשובה, אך מספרים אינם יכולים לשקף נאמנה את איכויות הרוח והלב המונחות בבסיס הערכה מבוססת חזון. פרופ' פקרסקי השתמש בדוגמאות קונקרטיות מספרו, Vision At Work: The Theory and Practice of Beit Rabban, כדי להדגים את העיקרון שבבסיס הערכה מסוג זה. צוותים מהקהילות השונות התבקשו לדון בפעילויות ההערכה הנוכחיות שלהם, וכיצד לשפרן באמצעות שימת-לב רבה יותר להערכה מוכוונת-חזון.
נציגים משלוש קהילות הוזמנו להציג בפני הנוכחים הצלחות ואתגרים מתכניות החזון החינוכי שלהם. הרב ריצ'ארד בלוק, רב בכיר בקהילת "טמפל תפארת ישראל", שלו מעל 20 שנות ניסיון בתהליכי שינוי חינוכי, יעץ למשתתפים להתחיל בכך שישאלו את השאלות הנכונות ויתמקדו בפיתוח מנהיגות. שני רכיבים אלה יציבו את הקהילה על המסלול הנכון לעבר תהליך משמעותי ולתרבות של שינוי המשמר-את-עצמו.
אחד השיאים בתוכנית היתה ההזדמנות שניתנה למשתתפים להציג לפרופ' פקרסקי שאלות. סוגיות חינוך המורים והפצת החזון לכלל חברי הקהילה היו הנושאים הבוערים ביותר. פרופ' פקרקסקי דחה את הרעיון של יצירת מצב של "דמי-כניסה" בפעילות החינוכית. הוא טען שביטוי זה מרמז על חליפין מסחרי - כשהמנהיגות החינוכית, או הקבוצה, ממלאים את תפקיד המוכר. הוא הציע תפיסה חלופית, שעלינו לחשוב לפיה על סוגיה זו במונחים של תקשורת וחינוך דו-כיווניים.
השפעת התכנית הורגשה מיידית, כשהמשתתפים דיווחו לעמיתיהם ולחבריהם לעבודה שלא יכלו להשתתף בפסגה, על לקחים מיידיים שהפיקו מן המפגש. כעת מופנית תשומת הלב לעבודה החשובה, המתמדת, של הטמעת רעיונות אלה בעבודת החזון החינוכי ובתהליכי יישומו, המתנהלים כיום בקהילות היהודיות בקליוולנד.
המרכז לחינוך יהודי בקליבלנד www.jecc.org
הקולג' ע"ש לורה ואלווין סיגל ללימודי יהדות www.siegalcollege.edu
• הכנס "ועידת הפסגה לחזון חינוכי" התאפשר במימון הקרן לעתיד יהודי של פדרציית הקהילות היהודיות של קליוולנד
