"מי ילמד כשחסרים מורים"
יום לימוד במכון מנדל למנהיגות הפגיש אנשי אקדמיה ומורים לדיון בנושא המחסור במורים בישראל ובקהילות היהודיות בתפוצות
תוכניות הכשרת מורים אלטרנטיביות, לימוד מרחוק לתלמידים ולסטודנטים להוראה, וניסיונות להעלות את האטרקטיביות של מקצוע ההוראה – אלה היו חלק מן ההצעות להתמודדות עם המחסור המורגש במורים איכותיים, אשר הועלו במסגרת יום הלימוד שכותרתו "מי ילמד כשחסרים מורים", אשר נערך במכון למנהיגות של קרן מנדל.
הסמינר, אשר הפגיש אנשי חינוך ואקדמיה מישראל ומארה"ב, כונס ע"י היזמה למחקר יישומי בחינוך באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (היזמה). הרקע לכינוס היה הדאגה, שבתקופה של מיתון כלכלי, יקוצצו תוכניות הכשרה למורים, ויוחרף המחסור הקיים במורים איכותיים.
צוות מומחים בראשות פרופ' רוחמה אבן ממכון ויצמן חקרה את המצב כהכנה לאירוע. הצוות כלל גם את ד"ר אנליה שלוסר מאוניברסיטת תל אביב ואת ד"ר ג'ניפר לואיס מאוניברסיטת מישיגן.
" אנו יודעים שהדיון הציבורי והדיונים בקרב מקבלי ההחלטות חסר תשומות אנליטיות ועובדתיות מספיקות.", אמרה אנט הוכשטיין, נשיאת קרן מנדל-ישראל, בדברי הפתיחה שלה. "לכן פנינו ליזמה למחקר יישומי בחינוך, בראשות בוגרת מכון מנדל למנהיגות, ד"ר אביטל דרמון, וביקשנו מהם לספק רקע לגבי דרכים חלופיות להוראה ולהכשרת מורים, הן במערכת החינוך הישראלית והן במערכת החינוך היהודי בתפוצות, וכך להצביע על דרכים אלטרנטיביות לפתרון בעיית המחסור הקיים במורים. השימוש בדרכים אלטרנטיביות אלה נמצא בעלייה מתמדת".
מספר פנלים וסדנאות נערכו במסגרת יום הלימוד:
תוכניות הכשרה מקוצרות
תוכניות הדרכה מואצות למועמדים לעסוק בהוראה, אשר נועדו למשוך כוח אדם איכותי, נדונו בפנל "מסלולים שונים לכניסה למקצוע ההוראה". תשומת הלב הופנתה לעובדה כי תוכניות אלה פועלות באופן המיטבי כאשר הן מפותחות כמענה לצרכים ספציפיים ומכוונות לקהלי מטרה ספציפיים. חלק מן המשתתפים הביעו חשש, כי בעוד תקופות ההכשרה הקצרות והאינטנסיביות אכן יכולות למשוך צעירים לעבודה בתחום ההוראה למשך מספר שנים, הרי שיש סכנה של "דה-אקדמיזציה" של הכשרת המורים, כתוצאה מתקופת ההכשרה הקצרה. נראה שעובדה זו עלולה לפגום בידע של המורים ובמקצוע ההוראה.
לרתום את הטכנולוגיה: למידה מרחוק
למידה מרחוק היא אחת האלטרנטיבות שנדונו, והיא נותנת לתלמידים, כמו גם לסטודנטים להוראה, גישה לאנשי אקדמיה ומורים מן השורה הראשונה, תוך גמישות מבחינת המקום והזמן. יתרון נוסף הוא האפשרות להתאים את הקורסים לתחומי העניין, לקצב ולרמה האישית של הלומד. יחד עם זאת, חלק מן המשתתפים ציינו שחוסר האינטראקציה האישית בין המורה לתלמידיו הוא חיסרון קריטי של הלמידה מרחוק. דוגמאות מעניינות הובאו לגבי תוכניות למידה מרחוק אשר נערכו בישראל ובחינוך היהודי בתפוצות. מכל מקום, נראה כי תחום זה נמצא עדיין בחיתוליו, הוא מבוזר מדי, ובשלב זה חסרה בו הסטנדרטיזציה הנדרשת. נדרשים עוד זמן וניסיון על מנת ללמוד את השיטה.
האם יש מחסור במורים חדשים במערכת?
במסגרת יום הלימוד צוינה העובדה כי בצפון אמריקה, בתי ספר יהודיים בעלי 'אני מאמין', חזון וזהות ארגונית ברורים, מצליחים למשוך ולשמר מורים איכותיים; עובדה זו עשויה להצביע על כך שהאתגר של מחסור במורים קשור, אולי, יותר לתנאי העבודה ולתמריצים ופחות למקצוע עצמו. לימודי המשך עבור מורים בחינוך היהודי ויצירת קהילות של "מורים לומדים" יכולים לשפר את ההדרכה הראשונית, וכך אמנם קורה.
ספקות לגבי היעילות של תוכניות אלטרנטיביות העלה פרופ' אדם גמרן, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון וחבר הועדה המייעצת האקדמית הבינלאומית של קרן מנדל, אשר ציין כי הערך המוסף של תוכניות אלה הוא כנראה פונקציה של הסלקטיביות הראשונית שלהן בהשוואה לתוכניות הדרכה סטנדרטיות למורים.
לדברי פרופ' גמרן, המחסור במורים הוא תוצאה של 'דלת מסתובבת', שכן מורים רבים מצטרפים למקצוע ומורים רבים עוזבים אותו באותו הזמן. לכן, הוא מציע להתמקד בפיתוח המקצועי של המורים הנמצאים כבר במערכת ופחות בגיוס מורים חדשים למקצוע.
"האתגר המערכתי של החינוך בישראל ושל החינוך היהודי בתפוצות הינו כיצד להפסיק את 'הדלת המסתובבת' ולשמר אנשים טובים במקצוע", הוא סיכם.
לקריאה אודות מכון מנדל למנהיגות הקלק כאן
